יום שלישי, 24 בדצמבר 2013
יום חמישי, 19 בדצמבר 2013
ניסוי ראשון בהקשחת עור
1. הרתחת עור- בישול בסיר מים עד לרתיחה, ייבוש באוויר ללא תבנית.
2. הרטבה במים קרים- ייבוש בתבנית באוויר.
3. אפייה בתנור- טבילה במים קרים/ חמים ואפייה בתנור ב120מעלות
4. טבילה במים חמים- ייבוש באוויר במתח.
5. הרטבה במים פושרים וייבוש בבלואר
יום רביעי, 18 בדצמבר 2013
תרגיל טייס- הצהרת כוונות
תרגיל
טייס |
תרבות ויצירה | מנחים: נעמה שטיינבוק ואסף ויינברום
שם הסטודנט : דודי
תבורי
1. פרויקט גמר
א.
נושא פרויקט הגמר שלי הוא: עור כחומר.
ב.
למה בחרתי בנושא זה: (אני משער ש..../
דעתי היא...וכדומה)
בתחילת
המחקר עסקתי בנושא אידאל היופי והפרשנות שלו בעולם העיצוב. נפלתי בכמה בורות
פילוסופים ולאחר תהליך מחשבתי ארוך הגעתי לביטוי "קורבנות אופנה". מקור
הביטוי הוא בצרפת בסוף המאה ה18. באותה תקופה היה באופנה ללבוש שמלות שיפון (בד דק
מאוד), הנערות שלבשו את השמלות בחורף הצרפתי מתו לאחר מספר שבועות מדלקת ריאות, ולכן
נקראו קורבנות של האופנה. ניסיתי לחשוב איזה "קורבנות אופנה" היו בעולם
העיצוב התעשייתי, לאיזה חומרים/ טכנולוגיות או מוצרים, תעשיית האופנה עשתה עוול.
הגעתי לעור. אני מרגישה שאנחנו כמעצבים תופסים עור כטקסטיל, כבד ולא כחומר שיכול
לשמש לעיצוב מוצר.
בימי
הביניים השתמשו בעור לייצור מגוון רחב של מוצרים, מכלי הכלה לנוזלים ועד שריון
לקרב ע"י הקשחתו בבישול. השיטות האלו נעלמו מתעשיית העור ואיתם גם ההגדרה של
עור כחומר. אני רוצה להחזיר את העור לשימושו המקורי. להשתמש בו כחומר ולא כבד.
ג.
אני מתכוון לגשת לנושא פרויקט הגמר
באופן הבא:
בחרתי
לעצב קולקציית משקפיים. אני חושבת שמשקפיים זה אובייקט שנמצא על הגבול בין עולם
האופנה לעולם העיצוב. דרך עיצוב המשקפיים אוכל להדגיש את יכולותיו של העור באופן
של ירגיש זר לגמרי לחומר.
2. פרויקט טייס
א.
פרויקט הטייס שלי יהיה:
התעסקות
בשתי נקודות החיבור במשקפיים: חיבור העדשה למסגרת וחיבור הזרועות למשקף (דורש ציר
שיודע להתקפל ולהתיישר).
ב.
הוא יקדם אותי לקראת פרויקט הגמר כי:
התרגיל
יחדד בפני את יכולותיו של החומר ויבנה לי בנק מחברים שישמש אותי בהרכבת הקולקציה
בהמשך הפרויקט.
ג.
ארצה להגיש בסיום פ.הטייס:
שלוש
גישות לפתרון כל אחד מהחיבורים (סה"כ 6 מחברים) שיוצגו על גבי משקפיים.
יום שלישי, 17 בדצמבר 2013
בוא נהייה קונקרטיים.
בשבועיים האחרונים אני מתעסקת במושג קורבנות אופנה. ביטוי שהגיע במקור מצרפת בסוף המאה ה18. בתקופה בה היה אופנתי ללבוש שמלות מבד שיפון (בד מאוד דק ולא מחמם). נערות שלבשו שמלות שיפון, נפטרו כעבור מספר שבועות מדלקת ריאות. הן הפכו להיות קורבנות של האופנה.
במהלך כל המחקר, אני נקרעת בין הנטייה שלי לפילוסופיה לצורך להיות קונקרטית. הצורך להיות קונקרטית הכריע.
חיפשתי מה זה "קורבן אופנה" בעולם העיצוב. חיפשתי חומר, טכנולוגיה או מוצר שתעשיית האופנה עשתה לו עוול. הגעתי לעור. אני מרגישה שאנחנו כמעצבים תופסים עור כטקסטיל, כבד ולא כחומר שיכול לשמש לעיצוב מוצר. בימי הביניים השתמשו בעור לייצור מגוון רחב של מוצרים, מכלי הכלה לנוזלים ועד שריון לקרב ע"י הקשחתו בבישול. השיטות האלו נעלמו מתעשיית העור ואיתם גם ההגדרה של עור כחומר. אני רוצה להחזיר את העור לשימושו המקורי. להשתמש בו כחומר ולא כבד.
הניסיון להעביר את העור מעולם הבדים לעולם החומרים מצריך התעסקות במוצר שיושב על התפר בין עיצוב לאופנה. מוצר שלא יראה זר מידי לעולם האופנה ולעור כבד ומצד שני מצריך טכנולוגיה/ארגונומיה/ וחשיבה יותר תעשייתית. בחרתי לעצב קולקציית משקפים.
יום שלישי, 10 בדצמבר 2013
מתבלבלים...מתבלבלים...מהלך מחשבתי בשבועות האחרונים
בשבועות האחרונים אני מנסה לבנות את הסיפור שעומד מאחורי הפרוייקט. את ה- למה?- שלי. להבין מה אני רוצה להגיד, ואיך אני רוצה להגיד את זה. מיפיתי את המהלך המחשבתי שעברתי מאז הגשת האיפיון.
עכשיו השאלה היא איך מעצבים מוצר שהוא קורבן אופנה? וקורבן של איזה אופנה הוא? האם אני לוקחת את ההשראה מאידיאל היופי האנושי שבו התעסקתי עד כה? או ברגע שעברתי לחפצים אני צריכה לדבר על האופנה בעולם העיצוב? ובאיזה חלקים של החפץ אני מתעסקת? ואיזה מניפולציות? וכמה?
יום שלישי, 3 בדצמבר 2013
בשביל להיות יפה צריך לסבול.
אחרי ההגשת איפיון ניסיתי להבין למה הרואין שיק מסקרן אותי ומה בעצם אני רוצה שהפרוייקט יגיד. הבנתי שמה שמושך אותי בהרואין שיק, זה האמת שבו. חוסר הצורך להתנצל על מקורות ההשראה השליליים שלו. הרואין שיק יצר אידיאל יופי שמושפע משימוש בהרואין, ומהנזקים שהשימוש בסם גורמים. הבנתי שאידאל היופי שהוא מכתיב הוא יופי שנגרם מנזק לגוף. הרואין שיק היה בעצם הטרנד הראשון שאמר זאת בגאווה וספג ביקורות קשות כתוצאה מכך. אבל זה ממש לא היה הטרנד הראשון שהכתיב יופי כתוצאה של כאב, של הרס הגוף. כבר מתקופת הפרעונים ולאורך כל ההיסטוריה, אידאל היופי אתגר את הגוף. אם זה בשימוש בחומרים מזיקים, הרעבה עצמית או חניטת הגוף ע"י מחוך. לאורך כל ההיסטוריה, ובתרבויות שונות אפשר לראות שיופי מצריך כאב.
כשאני אומרת שאני רוצה לעשות חפצים בהרואין שיק אני בעצם אומרת שאני רוצה לייצר אסתטיקה מתוך נזק/השחתה של מה שקיים.
המטרה של הפרוייקט היא להראות שהדברים הם כמו שהם. לעורר שאלות על מחיר היופי והדרכים להשגתו.
כשאני אומרת שאני רוצה לעשות חפצים בהרואין שיק אני בעצם אומרת שאני רוצה לייצר אסתטיקה מתוך נזק/השחתה של מה שקיים.
המטרה של הפרוייקט היא להראות שהדברים הם כמו שהם. לעורר שאלות על מחיר היופי והדרכים להשגתו.
הירשם ל-
רשומות (Atom)